דלג לתוכן
nuDefend
← חזרה לבלוג

ARTEX ו-AntiFox: איך מזהים סוכן תקיפה מבוסס AI ביומני השרת, ומה הוא מחפש בקובצי ההגדרות

·12 דקות קריאה

פתח את יומן הגישה של nginx בשרת שלך וחפש כתובת שממנה מגיעות בקשות בדפוס הבא: כמה בקשות בהפרש של שנייה, הפסקה של חצי דקה, ואז סדרה נוספת שמותאמת לתשובות שהתקבלו. לפי Unit 42, הדפוס הזה תואם סוכן שממתין לתשובה ממודל שפה. בתחילת נובמבר פורסמו דוחות על ARTEX ועל AntiFox, מסגרות תקיפה המבוססות על סוכני AI. אם אתה מנהל שרת Linux בעצמך, המידע השימושי בדוחות הוא איך הסוכן מתנהג, ממה הוא לומד ומה הוא מחפש אחרי שהוא נכנס. רשימות הכתובות שבנספחים יתיישנו בתוך ימים. ההתנהגות תישאר.

שלושה דוחות, שתי מסגרות, שבוע אחד

Censys, ‏5 בנובמבר. לפי Censys ARC, ARTEX היא מסגרת קוד פתוח לבדיקות חדירה אוטונומיות, המונעת על ידי מודל שפה. היא פורסמה ב-GitHub ביולי 2026, כתובה ב-Go ומופעלת דרך קונסולת ווב. סוכן מתכנן מתרגם את המטרה ל„כוונות” תקיפה, וסוכני עבודה מריצים כלים ומחזירים תוצאות. התהליך חוזר עד להשגת המטרה. המסגרת עובדת מול Anthropic, ‏OpenAI או כל נקודת קצה תואמת OpenAI. לפי Censys, באוקטובר קשרה CrowdStrike את ARTEX למתקפה על מוסדות פיננסיים בדרום קוריאה, ו-Microsoft קשרה אותה לפריצה של Storm-0940 לסביבות של לקוחות ConnectWise. נכון ל-4 בנובמבר ספרה Censys ‏1,465 שרתים עם קונסולת ARTEX חשופה. כ-650 מהם נמצאים בשני בלוקים של אירוח בתצורה זהה, כך שנותרות כ-815 התקנות שנראות נפרדות זו מזו. Censys מציינת שהקונסולה אינה צריכה להיות נגישה מהאינטרנט, ולכן המספר הכולל כנראה גבוה יותר. ב-155 מהשרתים האלה (10.6%) פועלים גם כלי תקיפה נוספים, וב-43 פועלת תוכנת שער או תוכנת משווק (reseller) לגישה למודלי שפה. אחרי הדוח של CrowdStrike הודיע המפתח שהפרויקט עובר לקוד סגור, אבל לפי Censys עותקים בארכיון, תרגומים וגרסאות בשם אחר עדיין זמינים.

Arctic Wolf, ‏10 בנובמבר. Arctic Wolf Labs מתארת את AntiFox, פלטפורמת קוד פתוח בסינית לבדיקות חדירה המבוססות על סוכנים. לפי הדוח, בכמה פריצות שנצפו לאחרונה נקשרו שרתים ב-Alibaba Cloud שאירחו ממשקי AntiFox לפעולות זדוניות נגד שירותי ווב חשופים ונגד סביבות ה-AWS שלהם. בשרת IIS שנפרץ נוצר web shell. דרכו אותרו ונקראו קובצי web.config וגיבויי תצורה, כולל מחרוזות החיבור למסד הנתונים. קובצי תצורה ויומנים הועתקו לתיקיית העלאות שנגישה מהווב. נעשה גם ניסיון להתחבר למסד נתונים פנימי בסביבת הייצור באמצעות פרטי גישה שנשלפו מהתצורה. הפגיעות שאפשרה את הרצת הקוד לא זוהתה. בסביבות AWS נעשה שימוש בזהויות תקפות לשליחת מאות קריאות API לשירותים שונים בתוך כחצי שעה. רוב הקריאות נדחו, אבל חלקן הצליחו. בחלק מהמקרים הפעילות הגיעה עד לשליפה מוצלחת של אמצעי אימות של סביבת הייצור מ-Secrets Manager.

Unit 42, ‏11 בנובמבר. לפי Unit 42 של Palo Alto Networks, צוות התגובה לאירועים שלה חקר כמה פריצות שבהן שרת התוקף אירח קונסולת ARTEX או השתמש בתשתית ובמחרוזות user agent שקשורות אליה. נכון לאוקטובר היא ספרה 609 שרתים חשופים שמריצים ARTEX ו-1,323 שמריצים CyberStrikeAI, כלי מאותה משפחה. לפי Unit 42, תוקפים שפעלו באמצעות ARTEX השתמשו בדפי איפוס סיסמה ציבוריים ובממשקי API חשופים כדי להשיג גישה לענן, לפעמים בתוך פחות מיום, בלי לנצל אף פגיעות בתוכנה. הדוח מפרט גם את דפוסי ההתנהגות שהצוות זיהה בפעילות של ARTEX. אליהם נחזור מיד.

בסיקור של TechCrunch נכתב ש-Censys מצאה יותר מ-800 התקנות שנגישות בלי צורך בסיסמה, אבל בדוח של Censys אין טענה כזו: 815 הוא אומדן ההתקנות הנפרדות אחרי ניכוי שני בלוקי האירוח. TechCrunch כותבת גם שהמעבר לקוד סגור מגביל גרסאות עתידיות ללקוחות משלמים, ואילו Censys מתארת הודעה על מעבר לקוד סגור ללא גרסאות נוספות.

הכתובות מתחלפות, ההתנהגות לא

לפי Unit 42, ARTEX מתפצלת ומשתנה כל הזמן, והתוקפים מחליפים תשתית במהירות. Censys ראתה שרוב התיקיות הפתוחות בשרתי ARTEX היו פעילות בין כמה שעות לכמה ימים: בין 3 ל-5 בנובמבר נסגרו 10 ונפתחו 15 חדשות. Arctic Wolf מזהירה שתשתית ענן ציבורית יכולה לעבור לדיירים אחרים. כתובת שהעתקת היום מנספח עשויה לשמש בשבוע הבא לקוח לגיטימי של אותו ספק.

לפי Unit 42, אופן הפעולה נשאר יציב יותר מהאינדיקטורים. בכל התצפיות שלה הוא הצביע על מתכנן אוטומטי שמגיב למה שהוא רואה. אלה הסימנים העיקריים, בניסוח שלנו:

  • חשיבה ואז פעולה. סדרות של אחת עד 14 בקשות בהפרש של כשנייה, ואחריהן הפסקה של 25 עד 31 שניות. לפי Unit 42, הדפוס הזה תואם סוכן שממתין לתשובה מהמודל.
  • תיקון עצמי. בקשה שנכשלה עם HTTP 422 נשלחת שוב לאחר תיקון, ומצליחה כעבור רגעים.
  • קלט פיתיון. שמות משתמש בדויים לפני האמיתיים, וערכי מילוי כמו test@example.com או deadbeefdeadbeefdeadbeef12.
  • מיפוי תחילה. נתיבים מתוך מפרטי OpenAPI וקובצי source map שהורדו מותקפים כמעט מיד.
  • בדיקה עצמית. בקשת GET לאותו נתיב כמעט אחרי כל כתיבה מוצלחת.
  • לולאות חוזרות. פנייה כל 48 שניות במשך שלושה ימים, ורצפי תקיפה זהים שחוזרים בהפרש של כ-30 שניות.
  • מהירות מכונה. מעבר לשלב הבא בתוך כדקה מהורדת פרטי גישה, ובדיקת תוקפם של יותר מ-200 אמצעי אימות של אפליקציות (client secrets) בתוך כשלוש דקות.

Unit 42 מסייגת: כל סימן בפני עצמו יכול לנבוע מכלי בתצורה חריגה או מאדם שבודק API ידנית. רק הצירוף שלהם מצביע על כלי אוטונומי. היא מציינת גם שבני אדם עדיין מעורבים: באחד המקרים התוקף עבר מלקוחות מבוססי סקריפט לדפדפן שולחני בשלב איפוס הסיסמה ובבקשת הטוקן הראשונה.

למי שמנהל שרת בעצמו יש יתרון: כל הסימנים האלה כבר נמצאים ביומנים שלו. לא צריך מודיעין חיצוני כדי למדוד את מרווחי הזמן בין בקשות מאותה כתובת.

הסוכן לומד מהתשובות שלך

לפי Unit 42, הכלים האלה משתמשים בתשובות של היעד כהקשר לצעד הבא. זה מה שהופך אותם ליעילים, וזו גם נקודת התורפה שלהם. Unit 42 מעריכה שמגינים עשויים לנצל זאת: כשהיעד מחזיר קודי שגיאה זהים וכלליים, או מאט חיבורים בשקט, לסוכן אין רמזים שבעזרתם יוכל להתאים את הצעד הבא. הוא מבזבז חלון הקשר ותקציב חישוב על מבוי סתום.

בשרת שלך, המשמעות היא לבדוק אילו תשובות מספקות מידע לסוכן: הודעה שמבחינה בין „משתמש לא קיים” לבין „סיסמה שגויה”; שגיאת אימות קלט שמפרטת בדיוק איזה שדה חסר ומה הפורמט הנדרש; נקודת קצה שבודקת בלי אימות אם חשבון קיים; קובץ openapi.json או קובץ source map שנשארו בתיקיית האתר מאז הפיתוח. כל אחד מהם מספק מידע שהסוכן משתמש בו כדי לבנות את הבקשה הבאה. כך בדיוק נראה דפוס ה„תיקון העצמי” שתיארה Unit 42: שגיאת 422, תיקון, הצלחה.

אין צורך להסתיר מידע ממשתמשים לגיטימיים בכל מקום. חשוב להתמקד בנתיבים הציבוריים שאינם דורשים אימות: הרשמה, איפוס סיסמה, קודי אימות וממשקי API שנגישים מבחוץ.

מאחיזה לאמצעי האימות: דקות, לא שעות

הצעדים הראשונים בשרת שנפרץ היו בירור ההקשר וההרשאות. אחריהם הגיעו חיפוש קובצי תצורה, קריאת מחרוזות חיבור והגדרות אפליקציה, וניסיון להשתמש בפרטי הגישה שנמצאו. לפי Arctic Wolf, אם אפליקציה שנפרצה שמרה פרטי גישה ל-AWS, הגדרות SDK או הפניות ל-Secrets Manager, שימוש זדוני ב-AWS עשוי להתחיל זמן קצר אחרי גילוי התצורה. Unit 42 מתארת מעבר לשלב הבא בתוך כדקה מהורדת פרטי גישה.

המסקנה של Unit 42 ברורה: כלים אוטונומיים מבצעים בדיקות מהר יותר משבני אדם מספיקים לסקור התראות. לכן ההגנה צריכה לחסום כברירת מחדל ולהוציא מהישג ידם את פרטי הגישה שהם מחפשים. אם קובץ כזה נגיש לתהליך של שרת הווב, הוא נגיש גם לכל מי שמשיג יכולת להריץ קוד דרכו.

הערה נוספת של Arctic Wolf שרלוונטית לקריאת יומנים: אל תניח שרצף פעולות נכשל רק משום שרוב הבקשות בו נדחו. אם ביומן שלך יש הרבה תשובות 403 ו-404 לאותה כתובת וביניהן כמה תשובות 200, בדוק דווקא את תשובות ה-200.

וגם השרת שלך יכול להיות הצד השני

Censys מדגישה שלא כל התקנה של ARTEX זדונית, וחלק מהשרתים החשופים מופעלים כנראה בידי בודקי חדירה מורשים. Unit 42 אף ממליצה למגינים להריץ אצלם את אותן מסגרות פתוחות כדי למצוא חשיפות לפני שסוכנים חיצוניים ימצאו אותן. אם אתה עושה זאת, הדוחות מראים מה עלול להשתבש. הקונסולה של ARTEX לא צריכה להיות נגישה מהאינטרנט, ובכל זאת Censys מצאה 1,465 קונסולות חשופות. פורט ברירת המחדל שלה הוא 8787, ולפי Arctic Wolf זה גם הפורט הנפוץ של AntiFox. מפעילי ARTEX עצמם השאירו תיקיות פתוחות. לפי Censys, באחת מהן נחשפה תיקיית בית שלמה, כולל .ssh ו-.bash_history. Censys מוסיפה ששרתי Python זמניים מסוג SimpleHTTP על פורטים גבוהים מופיעים לעיתים קרובות עוד לפני הקונסולה. TechCrunch מציינת שקונסולה חשופה עלולה לאפשר לזרים להפעיל את הכלי נגד יעדים אחרים.

אותו היגיון חל על שערי גישה למודלים. לפי Censys, ב-43 משרתי ARTEX פעלה תוכנת שער או תוכנת משווק לגישה למודלי שפה, בעיקר CLIProxyAPI ו-New API. היא ממליצה לבדוק שערים ומשווקים לא מוכרים שמופיעים ביומני התעבורה היוצאת. אם אתה מריץ שער כזה, ודא שהוא אינו פתוח לכול ושאתה יודע לאן הוא פונה.

לזהות סוכן לפי הקצב

  • מרווחי זמן לפי כתובת. הסקריפט הבא (gawk) עובר על יומן גישה של nginx בפורמט combined. לכל כתובת הוא סופר כמה הפסקות של 25 עד 31 שניות היו בין הבקשות שלה, וכמה בקשות הגיעו ממנה בהפרש של עד שתי שניות. כתובת עם מספר גבוה בשתי הספירות ראויה לבדיקה, לא לחסימה אוטומטית:
sudo gawk '{
split($4, t, /[\[\/:]/)
m = (index("JanFebMarAprMayJunJulAugSepOctNovDec", t[3]) + 2) / 3
ts = mktime(t[4] " " m " " t[2] " " t[5] " " t[6] " " t[7])
ip = $1
if (ip in last) { g = ts - last[ip]; if (g >= 25 && g <= 31) p[ip]++; else if (g <= 2) b[ip]++ }
last[ip] = ts
} END { for (ip in p) if (p[ip] >= 5 && b[ip] >= 5) print p[ip], b[ip], ip }' /var/log/nginx/access.log | sort -rn | head -20
  • ערכי פיתיון. sudo grep -E 'deadbeefdeadbeef|test(@|%40)example' /var/log/nginx/access.log | awk '{print $1}' | sort | uniq -c | sort -rn. היומן מכיל רק את מחרוזת השאילתה, לא את גוף בקשות ה-POST, ולכן זו בדיקה חלקית.
  • שמות משתמש בדויים ב-SSH. sudo grep -h 'Invalid user' /var/log/auth.log | awk '{print $(NF-2)}' | sort | uniq -c | sort -rn | head. כתובת שממנה מנסים עשרות שמות שאינם קיימים לפני שם אמיתי מתאימה לתיאור של Unit 42.
  • 422 ואחריו הצלחה. sudo awk '$9 == 422 {print $1, $7}' /var/log/nginx/access.log | sort | uniq -c | sort -rn | head. לאחר מכן בדוק אם אותה כתובת קיבלה תשובת 2xx באותו נתיב שניות אחר כך.
  • ההצלחות שבין הדחיות. עבור כתובת חשודה, סנן רק את התשובות המוצלחות: sudo awk -v ip=203.0.113.7 '$1 == ip && $9 ~ /^2/' /var/log/nginx/access.log.

לא לתת לו ממה ללמוד

  • תשובה אחידה בתהליכים הציבוריים. בכניסה, בהרשמה ובאיפוס סיסמה, החזר אותה תשובה בין אם החשבון קיים ובין אם לא. הסר נקודות קצה שבודקות בלי אימות אם חשבון קיים, כפי ש-Unit 42 ממליצה.
  • האטה שקטה. ב-nginx, limit_req בלי nodelay מעכב בקשות שבתוך ה-burst במקום לדחות אותן. כך הלקוח מקבל תשובה איטית ולא הודעת שגיאה מפורטת. מעבר ל-burst, nginx מחזיר תמיד אותו קוד שגיאה. הנתיבים כאן הם לדוגמה בלבד:
# בתוך בלוק http
limit_req_zone $binary_remote_addr zone=authflows:10m rate=10r/m;

# בתוך בלוק server
location ~ ^/(login|register|password-reset) {
limit_req zone=authflows burst=5;
# ... ההגדרות הקיימות של הנתיבים האלה
}
  • דרוש אימות בכל נקודת קצה שמבצעת כתיבה, כולל ממשקי פיתוח ו-staging, כפי ש-Unit 42 ממליצה.
  • הסר קובצי מיפוי. הסר מפרטי OpenAPI, קובצי source map וקובצי תצורה עם טוקנים או מזהי לקוח מאפליקציות שנגישות מבחוץ.

להוציא את אמצעי האימות מהישג יד

  • חפש קבצים שלא צריכים להיות בתיקיית האתר:
sudo find /var/www -type f \( -name '.env*' -o -name '*.bak' -o -name '*.old' -o -name '*.sql' -o -name '*.map' -o -iname '*openapi*' -o -iname '*swagger*' \) 2>/dev/null
  • חפש מחרוזות של פרטי גישה: sudo grep -rIlE --exclude-dir=node_modules 'aws_secret_access_key|AKIA[0-9A-Z]{16}|DB_PASSWORD|DATABASE_URL' /var/www 2>/dev/null.
  • העבר קובצי תצורה מחוץ לתיקיית האתר והגבל את הגישה אליהם למשתמש של האפליקציה. לאיתור קבצים שכל משתמש יכול לקרוא: sudo find /var/www -type f -perm -o=r \( -name '.env*' -o -name '*config*' \).
  • בדוק תיקיות העלאה. Arctic Wolf ראתה קובצי תצורה שהועתקו לתיקיית העלאות עם סיומת .txt. בדוק קבצים חדשים בתיקיות כאלה: sudo find /var/www -path '*upload*' -type f \( -name '*.php*' -o -name '*.phtml' -o -name '*.txt' \) -mtime -14.
  • בשרת ענן, החלף מפתחות גישה ארוכי טווח בהרשאות מבוססות role, כפי ש-Unit 42 ממליצה. לפי Arctic Wolf, אכוף IMDSv2 עם hop limit מגביל ותן לזהויות של אפליקציות רק את ההרשאות הדרושות להן.
  • התראות על שימוש. Unit 42 ממליצה לחפש שימוש ראשון במפתח גישה לענן מכתובת IP חדשה. Arctic Wolf ממליצה להתריע על קריאת GetSecretValue מוצלחת מתשתית חדשה, במיוחד אחרי רצף של דחיות.
  • אם משהו נחשף, החלף את סיסמאות מסד הנתונים, את מפתחות הגישה לענן, את טוקני ה-API ואת מפתחות ההצפנה. Arctic Wolf ממליצה לבטל קודם את הסשנים והמפתחות הפעילים ולבדוק את הפעילות של כל זהות, ורק אחר כך להנפיק חדשים.

לוודא שהשרת שלך אינו הקונסולה

  • פורטים של קונסולות: sudo ss -ltnp | grep -E ':(8787|8790) '.
  • שרתי קבצים שנשכחו: ps -eo pid,user,args | grep -E '[h]ttp\.server|[S]impleHTTP'.
  • אם אתה מריץ מסגרת לבדיקות חדירה או שער למודלים, הגדר אותם להאזין ב-127.0.0.1 והתחבר אליהם דרך מנהרת SSH. בדוק לאן השער שולח את הבקשות שלו.
  • אל תחשוף דרך שרת ווב תיקיית בית או כל תיקייה שמכילה .ssh או היסטוריית shell, גם לא לכמה דקות.

איך nuDefend עוזר

מה השרת חושף, כולל כלי ה-AI שבו. nudefend expose מציג כל שירות שמאזין בשרת, כולל שירותים בתוך קונטיינרים, ואת מצב הגישה אליו: מקומי בלבד, רשת פרטית, חסום בכלל מקומי, נגיש מבחוץ או מפורסם מקונטיינר. שירות שנגיש מבחוץ ואינו צפוי בפורט שבו הוא מאזין מסומן לבדיקה. כששירות שהיה פנימי הופך לנגיש מבחוץ, nuDefend מתריע על כך. nudefend workloads מציג את כלי ה-AI שפועלים בשרת, על המארח או בקונטיינר: שרתי מודלים, ממשקי צ'אט, מסדי וקטורים, כלי אוטומציה, פלטפורמות סוכנים ושרתי MCP. לצד כל אחד מוצג המידע שעליו התבסס הזיהוי. פורט שלא אמור להיות פתוח אפשר לסגור מלוח הבקרה או ב-nudefend block add, אחרי תצוגה מקדימה שמראה בדיוק מה ייחסם.

לאן כלי ה-AI מתקשרים. nuDefend מתעד לאילו יעדים כל כלי AI בשרת מתחבר, כמה תעבורה נשלחה לכל יעד ומתי היעד זוהה לראשונה. כשהיעד מזוהה, מוצגים שמו וסוג הפעילות שלו, למשל שירות מודלים שדרכו עוברות בקשות ותשובות. יעד שלא זוהה מסומן ככזה, ולכן הוא בולט ברשימה. במסך Outbound אתה מאשר את היעדים שהכלי צריך בפועל. אחרי הפעלת ההגבלה, הכלי יכול להתחבר רק אליהם. כל ניסיון להתחבר ליעד אחר נחסם לפני שהתעבורה יוצאת מהשרת, וכלי שהוגבל יכול לברר רק כתובות שאישרת. שאר השרת ממשיך לפעול כרגיל.

ניחוש סיסמאות וסריקה של דפי כניסה. nuDefend קורא את יומני הכניסה של SSH, הדואר, FTP ודפי הכניסה של WordPress, ‏phpMyAdmin, ‏Joomla ו-Drupal. הוא חוסם בחומת האש כתובת שעוברת את הסף בתוך חלון של 10 דקות. שלוש בקשות לדף כניסה שאינו קיים בשרת נחשבות לסריקה, והכתובת נחסמת.

שכבת האיומים, בשני הכיוונים. רשימת איומים חתומה קריפטוגרפית חוסמת בחומת האש של הליבה תעבורה אל כתובות הידועות כזדוניות ומהן, כולל סורקים פעילים, מקורות של ניסיונות לניחוש סיסמאות ושרתי שליטה ובקרה של בוטנטים. בניגוד לרשימה שהעתקת מנספח של דוח, היא מתעדכנת אוטומטית כל 30 דקות. בשכבת ה-DNS, דומיינים מסוכנים מנוטרלים בכל המערכת, כך ששום יישום בשרת לא יכול לפתור אותם או להגיע אליהם. אם משהו בשרת מנסה לפנות לכתובת זדונית, כרטיס התעבורה היוצאת שנחסמה בלוח הבקרה הופך לאדום כאזהרה מוקדמת. כל הדוחות נשארים על השרת.

פרטים נוספים בעמוד החשיפה, בעמוד התעבורה היוצאת, בעמוד סגירת הגישה ובתיעוד.

בשורה התחתונה

הנספחים של שלושת הדוחות יתיישנו עד סוף החודש. הסוכן לא ישתנה באותו קצב: הוא ישלח סדרת בקשות, ימתין למודל, יתקן את עצמו לפי התשובה שקיבל, וברגע שייכנס יחפש קובץ תצורה עם פרטי גישה. כשאתה מנהל שרת בעצמך, ההגנה עליו בידיך: מדוד את הקצב ביומנים, החזר בנתיבים הציבוריים תשובות שלא מספקות מידע לסוכן, הוצא את אמצעי האימות מהישג ידו של שרת הווב, ובדוק שהשרת שלך לא מריץ בעצמו קונסולת תקיפה או שער מודלים שפתוחים לכול.

nuDefend מציג כל שירות שמאזין בשרת ומי יכול להגיע אליו, כולל כלי AI ושירותים בקונטיינרים, ומתריע כששירות שהיה פנימי נעשה נגיש מבחוץ.

לראות מה נגיש.

שיתוףWhatsAppXLinkedInFacebook

מוכן להגן על השרתים שלך עם nuDefend?